היסטוריה #
דקסטרואמפטמין (Dextroamphetamine), הידוע גם בשם המסחרי "דקסדרין" (Dexedrine), הוא חומר ממריץ ממשפחת האמפטמינים. החומר סונתז לראשונה בשנת 1929 על ידי הכימאי גורדון אלס (Gordon Alles) בארצות הברית. בתחילה, דקסטרואמפטמין לא זכה לתשומת לב רחבה, אך בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוא החל לשמש לטיפול במגוון מצבים רפואיים.
שימושים ראשוניים #
בתחילת דרכו, דקסטרואמפטמין שימש לטיפול בדיכאון ועייפות כרונית, מצבים שהיו נפוצים בתקופה ההיא ולא תמיד היה להם מענה רפואי יעיל. הוא נרשם כתרופה עבור חיילים במלחמת העולם השנייה על מנת לשמור על ערנותם, מה שהגביר את הפופולריות שלו. לאחר המלחמה, השימוש בו התרחב לטיפול בבעיות נוספות כמו ירידה במשקל.
התפתחות הטיפול בהפרעות קשב וריכוז #
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, דקסטרואמפטמין הפך לטיפול מקובל להפרעות קשב וריכוז (ADHD) ולנרקולפסיה. מחקרים הראו כי החומר יכול לשפר את הריכוז והקשב אצל ילדים ומבוגרים הסובלים מ-ADHD, והצליח לספק הקלה משמעותית לתסמיני הנרקולפסיה, הכוללים עייפות יתר והתקפי שינה בלתי צפויים.
עלייה במודעות ובקרה #
עם העלייה במודעות לסיכונים הכרוכים בשימוש בדקסטרואמפטמין, במיוחד הסיכון להתמכרות ולשימוש לרעה, החלו ממשלות ברחבי העולם להטיל הגבלות על השימוש וההפצה של התרופה. בארצות הברית, הוא סווג כחומר מבוקר מדרגה שנייה (Schedule II), מה שאומר שיש לו שימוש רפואי מוכר אך יש לו גם פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה ולהתמכרות.
השימוש בימינו #
כיום, דקסטרואמפטמין ממשיך לשמש כתרופה לטיפול ב-ADHD ונרקולפסיה. התרופה נרשמת בעיקר לילדים ומבוגרים המאובחנים עם ADHD כדי לסייע בשיפור הריכוז והקשב ולהפחית תסמינים היפראקטיביים ואימפולסיביים. לצד השימוש הרפואי, ישנן מדינות בהן התרופה זמינה גם בשוק השחור, והשימוש לרעה בה ממשיך להוות אתגר בריאותי וחברתי.
מחקרים חדשים #
מחקרים ממשיכים לבחון את השפעות דקסטרואמפטמין, הן בטיפול בהפרעות נפשיות נוספות והן בהבנת המנגנונים הביולוגיים בהם הוא פועל. ההתקדמות בתחום הרפואה המולקולרית והפסיכיאטריה מציעה תובנות חדשות על השפעותיו של החומר על המוח ועל אפשרויות טיפול חדשות.
סכנות והשפעות #
השפעות קצרות טווח #
השימוש בדקסטרואמפטמין גורם לתחושת ערנות מוגברת, עלייה במצב הרוח, והגברת הריכוז והאנרגיה. תופעות הלוואי כוללות דופק מהיר, עלייה בלחץ הדם, יובש בפה והזעת יתר. במקרים מסוימים, משתמשים עלולים לחוות חרדה מוגברת, אי שקט ותחושת פרנויה.
השפעות ארוכות טווח #
שימוש ממושך בדקסטרואמפטמין עלול להוביל לפיתוח סבילות ותלות בחומר. השפעות ארוכות טווח כוללות נזקים למערכת הלב וכלי הדם, בעיות שינה כרוניות, ירידה בתיאבון וירידה במשקל. בנוסף, שימוש ממושך עלול להוביל להתפתחות הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה ופסיכוזה.
תופעות לוואי #
השימוש בדקסטרואמפטמין כרוך במספר תופעות לוואי חמורות, הכוללות דופק מהיר, לחץ דם גבוה, חום גוף גבוה, יובש בפה, הזעות יתר וחריקת שיניים. תופעות לוואי נפשיות כוללות חרדה, פרנויה, דיכאון ופסיכוזה.
רעילות #
רעילות חריפה #
השימוש בדקסטרואמפטמין עלול לגרום לרעילות חמורה במקרים של מינון יתר. סימני רעילות כוללים דופק מהיר, לחץ דם גבוה, חום גוף גבוה, הזיות ובלבול. במקרים חמורים, מינון יתר עלול להוביל למוות.
רעילות כרונית #
רעילות כרונית מהשימוש בדקסטרואמפטמין יכולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים למערכת הלב וכלי הדם, למערכת העצבים ולבריאות הנפשית. השימוש הממושך עלול להוביל לנזקים למערכת הלב, פגיעה בזיכרון וביכולת הקוגניטיבית, ופיתוח הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.
התמכרות וגמילה #
התמכרות #
דקסטרואמפטמין נחשב לחומר בעל פוטנציאל התמכרות גבוה. השימוש החוזר בחומר מוביל לפיתוח סבילות, כלומר הצורך במינונים גבוהים יותר כדי להשיג את אותה השפעה. תלות פיזית ופסיכולוגית מתפתחת, והפסקת השימוש בדקסטרואמפטמין מובילה לתסמיני גמילה קשים כמו עייפות, דיכאון, חרדה והפרעות שינה.
תהליך הגמילה #
תהליך הגמילה מדקסטרואמפטמין דורש התערבות מקצועית רב תחומית. גמילה מהחומר כרוכה בהתמודדות עם תסמיני גמילה פיזיים ונפשיים, הכוללים עייפות, דיכאון, חרדה והפרעות שינה. הטיפול כולל טיפול תרופתי להקלה על התסמינים, תמיכה פסיכולוגית ושיקום.
דרכי נטילת הסם #
דרכי נטילה שונות #
דקסטרואמפטמין ניתן לנטילה במגוון דרכים, כאשר כל דרך משפיעה על מהירות ועל עוצמת ההשפעה של החומר:
- בליעה: דקסטרואמפטמין נלקח בדרך כלל בצורת גלולות או קפסולות. השפעות הבליעה מתחילות לאחר 30-45 דקות ונמשכות 4-6 שעות.
- הרחה: הרחת דקסטרואמפטמין בצורת אבקה היא דרך נוספת לקבלת השפעות מהירות יותר. ההשפעות מתחילות תוך 15-20 דקות ונמשכות פחות זמן מהבליעה.
- הזרקה: הזרקת דקסטרואמפטמין מספקת את ההשפעה המהירה והחזקה ביותר, אך היא גם מסוכנת ביותר בשל הסיכון לזיהומים ומחלות המועברות בדם.
פרמקולוגיה #
אופן פעילות #
דקסטרואמפטמין פועל על ידי הגברת הפעילות של נוירוטרנסמיטורים כמו דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין במוח. הוא פועל על ידי חסימת הספיגה החוזרת של נוירוטרנסמיטורים אלו, מה שמוביל להגברת ריכוזם במרווח הסינפטי ולהגברת הפעילות הסינפטית. דופמין הוא נוירוטרנסמיטור הקשור לתחושת עונג ותגמול, ולכן הגברת הפעילות שלו מובילה לתחושת אופוריה ולשיפור מצב הרוח. נוראפינפרין קשור לערנות ולתגובת המתח של הגוף, והשפעתו המוגברת גורמת לעלייה בערנות ובאנרגיה. סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטור הקשור לוויסות מצב הרוח והשינה, והגברת הפעילות שלו יכולה לשפר את מצב הרוח ולהפחית תחושות של דיכאון וחרדה.
נתונים כימיים #
- שם כימי: דקסטרואמפטמין סולפט
- נוסחה כימית: C9H13N
- משקל מולקולרי: 135.21 גרם למול
נתונים פרמקוקינטיים #
- זמן מחצית חיים: 10-12 שעות
- דרכי מתן: בליעה, הרחה, הזרקה
- מטבוליזם: הכבד
- פינוי: כליות
דקסטרואמפטמין עובר מטבוליזם בכבד באמצעות אנזימים ממשפחת ה-CYP450, בעיקר CYP2D6. המטבוליטים הפעילים והבלתי פעילים מופרשים דרך הכליות בשתן. תהליך המטבוליזם כולל חמצון והמרת החומר לחומצות קרבוקסיליות, אשר חלקן עשויות להיות בעלות השפעה פעילה על מערכת העצבים.
חוקיות #
חוקיות בעולם #
דקסטרואמפטמין נחשב לחומר מבוקר ברוב מדינות העולם. בארצות הברית, הוא מסווג כחומר מבוקר מדרגה שנייה (Schedule II), מה שאומר שיש לו שימוש רפואי מוכר אך יש לו גם פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה ולהתמכרות. באירופה, דקסטרואמפטמין מסווג גם הוא כחומר מבוקר, והחוקיות שלו משתנה בין המדינות השונות.
המצב בישראל #
בישראל, דקסטרואמפטמין נחשב לחומר מבוקר ונכלל בפקודת הסמים המסוכנים. השימוש, האחזקה, הייצור והסחר בדקסטרואמפטמין מוסדרים על פי החוק, והשימוש בו למטרות רפואיות אפשרי אך ורק במרשם רפואי.
השפעות על החברה והתרבות #
השפעה רפואית וחברתית #
השימוש בדקסטרואמפטמין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ונרקולפסיה שינה את חייהם של מטופלים רבים ושיפר את איכות חייהם בצורה משמעותית. ילדים ומבוגרים הסובלים מ-ADHD מדווחים על שיפור ביכולת הריכוז, הפחתת היפראקטיביות ואימפולסיביות, ושיפור בהישגים הלימודיים והחברתיים. השימוש בדקסטרואמפטמין לטיפול בנרקולפסיה מאפשר לחולים לחיות חיים נורמליים יותר, עם פחות התקפי שינה בלתי צפויים ועייפות כרונית.
שימוש לרעה והשפעות חברתיות #
לצד ההשפעות החיוביות, השימוש לרעה בדקסטרואמפטמין בקרב צעירים וסטודנטים המבקשים לשפר את הביצועים הלימודיים והאקדמיים מהווה בעיה חברתית חמורה. השימוש הלא מבוקר בחומר זה כממריץ מוביל לבעיות בריאותיות חמורות, התמכרות וסיכון לחיי המשתמשים. הסטודנטים עשויים להשתמש בדקסטרואמפטמין כדי להתמודד עם לחצים לימודיים, אך השימוש לרעה מוביל לסיכונים כמו דיכאון, חרדה ובעיות פסיכיאטריות נוספות.
מדיניות חינוכית והתמודדות #
החברה מתמודדת עם האתגר של הפחתת השימוש לרעה בדקסטרואמפטמין באמצעות חינוך, מדיניות חוקית וטיפול תומך למכורים. בבתי הספר ובמוסדות אקדמיים מתקיימים קמפיינים להעלאת המודעות לסכנות השימוש הלא מבוקר בדקסטרואמפטמין. כמו כן, פועלים ליצירת סביבה חינוכית ותומכת שמקטינה את הלחצים המובילים לשימוש בסמים ממריצים.
מדיניות חוקית ואכיפה #
מדינות רבות, כולל ישראל, הטילו הגבלות מחמירות על השימוש בדקסטרואמפטמין על מנת למנוע שימוש לרעה והתמכרות. החומר מסווג כחומר מבוקר, והשימוש בו למטרות רפואיות אפשרי רק במרשם רפואי תחת פיקוח רפואי קפדני. אכיפת החוק כוללת פשיטות על מקומות בהם מתקיים סחר בלתי חוקי בדקסטרואמפטמין, והגברת הפיקוח על מרשמי התרופות.
השפעות תרבותיות #
השימוש בדקסטרואמפטמין השפיע גם על התרבות הפופולרית. סדרות טלוויזיה, סרטים וספרים תיארו את השימוש בחומר בהקשרים שונים, מה שהגביר את המודעות הציבורית להשפעותיו ולסכנות הכרוכות בו. תרבות ההישגיות והלחצים האקדמיים והמקצועיים תרמו להגברת השימוש הלא חוקי בחומר, וגרמו לצורך בהעלאת המודעות לסכנות וביצירת סביבה תומכת ומבינה.
שיטות הפקה ומעבדות לא חוקיות #
תהליך הייצור #
דקסטרואמפטמין מיוצר בתהליך כימי מורכב הכולל מספר שלבים. החומר הבסיסי המשמש לייצור דקסטרואמפטמין הוא פניל-2-פרופנון (P2P). תהליך הייצור כולל ריאקציות כימיות להמרת הפניל-2-פרופנון לדקסטרואמפטמין, באמצעות שימוש בכימיקלים נוספים כמו חומצה הידרוכלורית, יוד, ליתיום ואמוניה.
מעבדות לא חוקיות #
ייצור דקסטרואמפטמין מתבצע לעיתים קרובות במעבדות לא חוקיות, אשר מהוות סכנה בריאותית וביטחונית חמורה. תהליך הייצור כרוך בשימוש בכימיקלים מסוכנים, ויצירת הפסולת הכימית המתקבלת מהווה סיכון סביבתי ובריאותי. המעבדות הלא חוקיות פועלות במחתרת, ולעיתים קרובות נעשה בהן שימוש בתנאים בלתי בטיחותיים, מה שמוביל לפיצוצים, שריפות ותאונות נוספות.
התמכרות וגמילה #
תלות פסיכולוגית ופיזית #
דקסטרואמפטמין נחשב לחומר בעל פוטנציאל התמכרות גבוה. תלות פסיכולוגית מתפתחת כאשר המשתמשים מרגישים צורך כפייתי להמשיך ולהשתמש בחומר כדי לחוות את תחושת האופוריה והערנות. תלות פיזית מתבטאת בתסמיני גמילה קשים כאשר המשתמשים מפסיקים להשתמש בחומר.
תהליך הגמילה #
תהליך הגמילה מדקסטרואמפטמין דורש התערבות מקצועית רב תחומית. גמילה מהחומר כרוכה בהתמודדות עם תסמיני גמילה פיזיים ונפשיים, הכוללים עייפות, דיכאון, חרדה והפרעות שינה. הטיפול כולל טיפול תרופתי להקלה על התסמינים, תמיכה פסיכולוגית ושיקום.
כימיה ומינוח #
מבנה כימי #
דקסטרואמפטמין שייך למשפחת האמפטמינים, שהם נגזרות של פנילאתילאמין. המבנה הכימי של דקסטרואמפטמין כולל טבעת בנזן (ארומטית) הקשורה לקבוצת אמינו (NH2) ולשרשרת פחמנית הכוללת קבוצת מתיל (CH3). המבנה הזה תורם לפעילות הממריצה של החומר על ידי השפעתו על מערכת העצבים המרכזית.
נוסחת המבנה של דקסטרואמפטמין היא C9H13N. בטבעת הבנזן מחוברת קבוצת אמינו למיקום הבטא (ביחס לטבעת הארומטית), בעוד ששרשרת הפחמנית כוללת קבוצת מתיל בעמדה אלפא. מבנה זה מאפשר לחומר להיות מסיס במים ולחדור בקלות למחזור הדם ולמערכת העצבים.
איזומרים אופטיים #
דקסטרואמפטמין הוא אחד משני האיזומרים האופטיים של אמפטמין, והאיזומר השני הוא לבואמפטמין (Levoamphetamine). דקסטרואמפטמין הוא האיזומר הימני (d-), כלומר, הוא מסובב את האור המוטה ימינה. מבנה זה מאפשר לדקסטרואמפטמין להיות פעיל יותר מבחינה פרמקולוגית מאשר הלבו-אמפטמין, במיוחד בהשפעתו הממריצה על מערכת העצבים המרכזית.
מינוח #
דקסטרואמפטמין מכונה גם דקסטרו-אמפטמין בשל המבנה הכימי שלו. החומר פועל באופן דומה לאמפטמינים אחרים, אך נוכחות קבוצת הדקסטרו מעניקה לו תכונות פרמקולוגיות ייחודיות.
נגזרות ודוממים #
דקסטרואמפטמין מהווה בסיס לפיתוח תרופות נוספות במשפחת האמפטמינים, כמו מתאמפטמין (Methamphetamine) ואקסטזי (MDMA). נגזרות אלו משמשות למטרות רפואיות ושימושי פנאי, אך הן גם מוכרות בשל הפוטנציאל הגבוה שלהן לשימוש לרעה והתמכרות.
כימיה סינתטית #
ייצור דקסטרואמפטמין בתהליך סינתטי כולל מספר שלבים כימיים. תהליך זה כולל ריאקציות של חמצון, הפחתה והתמרה כימית במעבדות כימיות. השימוש בתהליכים כימיים מדויקים מבטיח את ייצורו של החומר הטהור והפעיל מבחינה פרמקולוגית.
סכנות #
מנת יתר ומוות #
השימוש בדקסטרואמפטמין במינונים גבוהים עלול להוביל למנת יתר, שהיא מצב מסכן חיים. מנת יתר של דקסטרואמפטמין מתבטאת בתסמינים חמורים כמו דופק מהיר, לחץ דם גבוה, חום גוף גבוה, התקפים, הזיות ובלבול. במקרים קיצוניים, מנת יתר של דקסטרואמפטמין עלולה להוביל למוות.
טיפול חירום #
הטיפול במצבי חירום של מנת יתר כולל הפחתת הטמפרטורה של הגוף באמצעות קירור חיצוני, ניהול התקפים באמצעות תרופות אנטי-פרכוסיות, והפחתת הלחץ הדם באמצעות תרופות מתאימות. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בטיפול נמרץ להשבת תפקוד הלב והנשימה ולמניעת נזקים ארוכי טווח לאיברים חיוניים.
מחקר ומנגנונים ביומולקולריים #
מנגנונים ביומולקולריים #
דקסטרואמפטמין פועל על ידי הגברת הפעילות של נוירוטרנסמיטורים כמו דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין במוח. מנגנונים ביומולקולריים אלו כוללים חסימת הספיגה החוזרת של הנוירוטרנסמיטורים והגברת ריכוזם במרווח הסינפטי.
גורמים אפיגנטיים #
מחקרים בתחום האפיגנטיקה מצביעים על כך שהשימוש בדקסטרואמפטמין יכול לגרום לשינויים בביטוי הגנים, המושפעים מהחומר ומהסביבה. שינויים אלו יכולים לתרום לפיתוח התמכרות ולנזקים ארוכי טווח לבריאות הנפשית והפיזית.
סינתזה #
תהליך הסינתזה #
הסינתזה של דקסטרואמפטמין כוללת מספר שלבים כימיים. החומר הבסיסי המשמש לייצור דקסטרואמפטמין הוא פניל-2-פרופנון (P2P). תהליך הייצור כולל ריאקציות כימיות להמרת הפניל-2-פרופנון לדקסטרואמפטמין, באמצעות שימוש בכימיקלים נוספים כמו חומצה הידרוכלורית, יוד, ליתיום ואמוניה.
גילוי ובדיקה #
שיטות בדיקה #
הבדיקה של נוכחות דקסטרואמפטמין בנוזלי גוף מתבצעת באמצעות טכניקות אנליטיות כמו כרומטוגרפיה גזית-מס ספקטרומטריה (GC-MS) וכרומטוגרפיה נוזלית-טנדם מס ספקטרומטריה (LC-MS/MS). שיטות אלו משמשות למטרות פורנזיות וקליניות לזיהוי וכימות נוכחות הדקסטרואמפטמין והמטבוליטים שלו.
גילוי בנוזלי גוף #
דקסטרואמפטמין ניתן לגילוי בנוזלי גוף כמו דם, שתן ורוק. בדיקות אלו משמשות לאבחון שימוש בסם ולמעקב אחרי מטופלים הנוטלים דקסטרואמפטמין לצרכים רפואיים.
מוצרים פרמצבטיים #
מוצרים מבוססי דקסטרואמפטמין #
דקסטרואמפטמין משמש כמרכיב פעיל במגוון תרופות מרשם לטיפול ב-ADHD (הפרעת קשב וריכוז) ונרקולפסיה. התרופות מבוססות הדקסטרואמפטמין מסייעות למטופלים לשפר את הריכוז, להעלות את הערנות ולהפחית תסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות. התרופות משווקות בצורות שונות, כולל גלולות, קפסולות ותמיסות אוראליות, מה שמאפשר למטופלים לבחור את הצורה המתאימה להם ביותר.
גלולות וקפסולות #
דקסטרואמפטמין זמין בגלולות ובקפסולות המשמשות למתן אוראלי. אלו הן הצורות הנפוצות ביותר של התרופה ומאפשרות ספיגה הדרגתית ומבוקרת של החומר הפעיל. התרופות ניתנות בדרך כלל במינונים שונים בהתאם לצרכים הרפואיים של המטופל.
דוגמאות לתרופות:
Dexedrine: תרופה זו היא אחת התרופות המוכרות ביותר המכילות דקסטרואמפטמין. Dexedrine מגיעה בצורה של קפסולות או טבליות ומשמשת לטיפול ב-ADHD ונרקולפסיה. התרופה מסייעת להגביר את הריכוז והערנות ומפחיתה את התסמינים של הפרעת הקשב והריכוז.
Adderall: Adderall היא תרופה נוספת המשלבת דקסטרואמפטמין עם לבואמפטמין (Levoamphetamine). התרופה זמינה בצורת טבליות או קפסולות לשחרור מיידי וממושך. Adderall משמשת לטיפול ב-ADHD ומסייעת לשיפור הריכוז והקשב לאורך היום.
Evekeo: תרופה זו כוללת דקסטרואמפטמין בשילוב עם אמפטמין סולפט. Evekeo זמינה בצורת טבליות ומשמשת לטיפול ב-ADHD, נרקולפסיה והשמנת יתר. השילוב הייחודי של המרכיבים הפעילים מסייע בשיפור התפקוד היומיומי והערנות.
תמיסות אוראליות #
בנוסף לגלולות ולקפסולות, דקסטרואמפטמין זמין גם בצורת תמיסות אוראליות. תמיסות אלו ניתנות דרך הפה ומאפשרות התאמה מדויקת של המינון למטופלים, במיוחד לילדים שמתקשים לבלוע גלולות או קפסולות.
דוגמאות לתרופות:
- ProCentra: ProCentra היא תמיסה אוראלית המכילה דקסטרואמפטמין. התרופה משמשת לטיפול ב-ADHD ומאפשרת למטופלים לקחת את המינון המדויק המותאם להם. התמיסה מתאימה במיוחד לילדים ומבוגרים שמעדיפים לא להשתמש בגלולות.
תרופות נוספות #
Adzenys XR-ODT: תרופה זו כוללת דקסטרואמפטמין ומשווקת בצורת טבליות לפירוק אוראלי (Orally Disintegrating Tablet). Adzenys XR-ODT משמשת לטיפול ב-ADHD ומספקת שחרור מושהה של החומר הפעיל, מה שמאפשר השפעה ממושכת לאורך היום.
Zenzedi: זנזדי היא תרופה המכילה דקסטרואמפטמין ומשווקת בצורת טבליות לשחרור מיידי. התרופה מיועדת לטיפול ב-ADHD ונרקולפסיה ומשפרת את יכולת הריכוז והערנות של המטופלים.
אטנט (Attent): אטנט היא תרופה נוספת המכילה דקסטרואמפטמין. היא זמינה בצורת קפסולות לשחרור מיידי וממושך. אטנט משמשת לטיפול ב-ADHD ומשפרת את הריכוז והקשב אצל מטופלים.
השפעות ותועלות #
השימוש בתרופות מבוססות דקסטרואמפטמין מאפשר למטופלים הסובלים מ-ADHD ונרקולפסיה לנהל חיים נורמליים יותר. השיפור ביכולת הריכוז והערנות משפיע בצורה חיובית על הישגיהם הלימודיים והמקצועיים של המטופלים, ומשפר את איכות חייהם. בנוסף, התרופות עוזרות להפחית את ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, מה שמסייע בשיפור התנהגות חברתית וקשרים בין-אישיים.
השגחה רפואית והתאמת מינון #
השימוש בדקסטרואמפטמין מצריך השגחה רפואית קפדנית והתאמת מינון אישית לכל מטופל. רופאים מבצעים מעקב שוטף אחרי תגובת המטופלים לתרופה ומתאימים את המינון בהתאם לצרכים האישיים שלהם. יש להקפיד על הנחיות הרופא ולהימנע משינויים במינון ללא ייעוץ רפואי מתאים, שכן דקסטרואמפטמין הוא חומר בעל פוטנציאל להתמכרות ולשימוש לרעה.
