מחבר: שביל הדרך לחיים
במשך הזמן, לא בן לילה – 15 באוגוסט

גילינו שאנו לא מחלימים גופנית, נפשית או רוחנית בן-לילה.

טקסט בסיסי, עמוד 27

האם קרה לכם פעם שמתקרב ציון הדרך שלכם וחשבתם שאתם צריכים להיות קצת יותר מתקדמים בהחלמה שלכם מכפי שאתם עכשיו? אולי הקשבתם לחברים חדשים שדיברו בפגישות, חברים שהניקיון שלהם קצר משלכם, וחשבתם, אבל רק עכשיו אני מתחיל להבין על מה בכלל הם מדברים!
מוזר שאנו באים להחלמה וחושבים שנרגיש נפלא מיד או שלא יהיו לנו בעיות עם פיתולי החיים. אנו מצפים שהבעיות הגופניות שלנו ייפתרו מאליהן, שהחשיבה שלנו תהיה רציונאלית ושבן לילה נתנסה בחיים רוחניים לגמרי מפותחים. אנו שוכחים שבזבזנו שנים ארוכות בהתעללות בגוף שלנו, בטשטוש המוח שלנו, בדיכוי המודעות שלנו אל כוח עליון. אנו לא יכולים לתקן את כל הנזק הזה ביום אחד. אנו כן יכולים לעשות את הצעד הבא, ללכת לעוד פגישה, לעזור לחבר החדש. אנו מחלימים לאט לאט - לא בן לילה.

רק להיום:  הגוף שלי יתרפא לאט, המחשבות שלי יהיו קצת יותר ברורות והיחסים שלי עם הכוח העליון שלי יתחזקו.

 

התובנות שלנו לגבי הפרק

"התובנות שלנו לגבי הפרק" הוא חלק שבו אנו מתמקדים בלמידה ובשיתוף מהמשמעות העמוקה של הפרק היומי. כאן נחקור כיצד העקרונות וההנחיות בפרק באים לידי ביטוי בחיינו האישיים, מה למדנו מהם וכיצד הם תורמים להמשך הדרך שלנו בהחלמה. זה המקום שבו אנו משתפים תובנות, מחשבות והרהורים שעולים מתוך הקריאה והיישום היומיומי של הפרק, ומאפשרים לעצמנו להתחבר לעקרונות התוכנית בצורה אישית ומשמעותית יותר. באמצעות שיתוף התובנות, אנו מקבלים הזדמנות ללמוד אחד מהשני ולמצוא חיבור עמוק יותר לתוכנית ולתהליך ההחלמה שלנו.

דוגמאות מהחיים

בהיותנו מכורים, הרגנו שכל אמאורץ הסבלנות בנו מזמן נכתש. דחפנו את גבולותינו יותר ויותר כדי להביא למצב שבו אנחנו יכולים להרגיש "בסדר" שוב. התרסה אצלנו האמונה שאנחנו זקוקים לתיקונים מיידיים, ומידית. כאמכורים בתהליך החלמה, אנחנו לומדים להאמין בתהליך. אנחנו מזהים שאנחנו לא חייבים לתקן הכל בבת אחת, ולמדנו שזמן מרפא, גם אם זה לא מיידי.

אנחנו מגלים שהמסע לחינוך עצמי המושג מעבר לביטחון עצמי. אנחנו מתאמצים להשאיר את ההיסטריה שלנו מאחורינו ולהתקדם בנוסעים בנפש ראשונה, מקבלים את המראה החדשה שלנו, ומחפשים בדרך החיים החדשה. מסע זה לא קל, אך מתנדבים שונים במכורים אנונימים משתפים אותנו בחוויותיהם, מעודדים אותנו בעידוד החם והכנה שלהם. רק להיום, אנחנו מקבלים את התהליך ונותנים לו להתרחש, מאמינים שאנחנו יכולים להתמודד עם מה שמגיע אלינו, בטחון ואמונה.

חשבון נפש יומי

  • האם סבלנו היום לחפשות ולהבין את הפרק של 'רק להיום'?
  • האם יש לנו ציפיות לא ריאליות על ההתקדמות שלנו בהחלמה?
  • האם אנו מעריכים את התהליך של התקדמות לאט לאט, או שאנו מאמינים שאנחנו צריכים להתרפא 'בן-לילה'?
  • מה הצעד הבא שאנו אזרחים לעשות כדי לקדם את התהליך שלנו בהחלמה?
  • האם נתנו לעצמנו הכרח להיות מושלמים, או שאנחנו מקבלים את עצמנו כמו שאנחנו, עם התקדמות לאט לאט?

מיקוד במטרות אישיות

אנו יודעים שההתאוששות שלנו היא תהליך איטי וממושך. לא נרגיש שינויים מיידיים ואף לא נתמודד עם בעיות החיים בלילה האחד. שאלו את עצמכם, כמה זמן נתתם למחלה שלכם להתפרצף? האם אתם מצפים להתאושש בין לילה? האם זה סביר? אנו חייבים להתמדד עם התהליך ולנסות להבין אותו, ולא רק לחפש את התוצאה הסופית. ההתאוששות שלנו היא תהליך, לא מטרה.

אנו נכשלים לעיתים וזה חלק מההתאוששות שלנו. כל פעם שאנו נכשלים, אנו לומדים משהו חדש על עצמנו, ומגלים יותר על הכוח שלנו והיכולת שלנו להתמודד. אנו מגלים שאנו יכולים לעמוד מחודש בעזרת הכוח העליון שלנו, ואנו לומדים שאנו יכולים להחזיק מעמד במציאות החיים, כאשר אנו מתמקדים בהיום הנוכחי, ולא בעתיד. אנו מבינים שאנו לא בודדים במאמצים שלנו להתאושש, ושיש לנו קהילה שלמה שמתמך בנו.

תכנון למחר

כאשר אנו מתמקדים בתהליך ההחלמה שלנו, לעיתים נוטים להסתכל על המדרך הארוך שמולנו ולהרגיש עייפים. אנו מרגישים אובדן השלטון מול האתגרים שמתמטים לנו בדרך. אך עלינו לזכור שהחלמה היא תהליך מתמשך שלא מתרחש בן לילה. הדרך להחלמה היא ארוכה ומלאה במכשולים, אך בכל פעם שאנו נופלים, אנו למדים לקום ולהמשיך הלאה. ההחלמה שלנו לא תהיה מושלמת, אך בכל צעד שאנו עושים קדימה, אנו מתמקדים בשיפור ומתקרבים להגשמת מטרתנו.

אף אחד מאיתנו לא מצפה להיות מושלם, וכך גם בתהליך ההחלמה שלנו. עלינו להכיר בחולשותינו ולקבל אותם כחלק מהתהליך. עם כל תקווה, השראה וחוזק שאנו מצטרפים לקבוצה, אנו מתחזקים ומוצאים את הרצון להמשיך. אין לנו להיות רחוקים מהמכשולים, אך עם כוח הרצון והתמיכה שאנו מקבלים, אנו יכולים להתמודד עם כל מה שהחיים מטילים בדרכנו.

חיבור לרוחניות ולתוכנית

ההתמכרות שנו הפכה אותנו לאי במהותנו. בחיים שלנו כמכורים, נכנענו לעצמנו, לגוף שלנו, לחשיבה שלנו ולרצונות שלנו. האמת היא שאנחנו לא היינו מחוברים לעצמנו למדי. רק להיום, ערכנו של שינוי יום יומי מאפשר לנו להתקרב לגוף שלנו, למחשבה שלנו ולרצונות שלנו בצורה שהייתה חסרה לנו בעת ההתמכרות.

אנחנו מגלים שחיים בלי התמכרות אפשריים ושהם מלאים בשלמות, שלווה, רוחניות, קיומיות, אהבה ומשמעות. רק להיום, אנחנו מחלימים לאט לאט, ולא בן לילה. אנחנו מתמקדים בטיפול בגוף שלנו, בחיזוק החשיבה שלנו ובהתחזקות הקשר שלנו עם הכוח העליון שלנו.

 

פוסטים דומים