
ניכור הוא אחד הסימפטומים של המחלה שלנו, אם נשתף אחרים בכנות, נהיה חופשיים להחלים.
טקסט בסיסי, עמוד 80
שניים-עשר הצעדים והחברותא של מכורים מחלימים, נותנים לאנשים כמונו מקום בו אנו יכולים לומר את האמת על עצמנו. אנו מסוגלים להודות בכנות בחוסר-האונים המתסכל שלנו מול ההתמכרות, מכיוון שאנו פוגשים רבים שהיו באותו מצב. ביניהם אנו חשים בטוחים. ככל שאנו ממשיכים לעבוד את הצעדים, אנו ממשיכים לספר את האמת על עצמנו. ככל שאנו עושים זאת יותר, כך אנו חשים יותר מחוברים אל העולם סביבנו.
כיום אנו לא צריכים להסתתר מהמציאות של היחסים שלנו עם האנשים, המקומות והדברים שבחיים שלנו. אנו מקבלים את היחסים האלה כמו שהם ומודים בחלק שלנו. כל יום אנו שואלים את עצמנו,
האם אני אומר את האמת על עצמי?בכל פעם שנעשה זאת, נתרחק מהניכור שאפיין את ההתמכרות שלנו ונתקרב אל החופש שהחלמה יכולה להעניק לנו.
רק להיום: האמת היא הקשר שלי עם המציאות. היום אשאל את עצמי, האם אני אומר את האמת?
התובנות שלנו לגבי הפרק
"התובנות שלנו לגבי הפרק" הוא חלק שבו אנו מתמקדים בלמידה ובשיתוף מהמשמעות העמוקה של הפרק היומי. כאן נחקור כיצד העקרונות וההנחיות בפרק באים לידי ביטוי בחיינו האישיים, מה למדנו מהם וכיצד הם תורמים להמשך הדרך שלנו בהחלמה. זה המקום שבו אנו משתפים תובנות, מחשבות והרהורים שעולים מתוך הקריאה והיישום היומיומי של הפרק, ומאפשרים לעצמנו להתחבר לעקרונות התוכנית בצורה אישית ומשמעותית יותר. באמצעות שיתוף התובנות, אנו מקבלים הזדמנות ללמוד אחד מהשני ולמצוא חיבור עמוק יותר לתוכנית ולתהליך ההחלמה שלנו.
דוגמאות מהחיים
אחרי שנה שלמה של ניקיון, לא יכולנו להתעלם מהאמת; הלב שלנו הייתה עודנה מכורה. ניסינו למלא את התהום במסיבות, בעבודה, בכל דבר. אך החור הריק בלבנו לא הפסיק לצעוק. הבנו שהאמת אף תמיד תשרוד. שקרנו לעצמנו במשך הרבה שנים, אך האמת באויר ובמים; הם חיים בפני עצמם. אנחנו מכירים תחליף. ניצחון קטנוני, החייאה של הקן.
בחודש בו נפטר אבינו, הפסיקנו לעסוק בניכור והחלפנו אותו באמת. למדנו שהאמת מטפחת את הקשרים, בעוד השקר מערער אותם. בניינו שוב את החיים שלנו, אבל הפעם על בסיס אמת. האמת היא שאנחנו מכורים, אבל יש לנו כח, גם אם הוא רק פרינספ לחפש סיוע. התפתחנו אל אנשים פרקטים, שלמים ושאפתניים, שיקרות נסתרות לא חיות שוא על העור.
חשבון נפש יומי
- האם חווינו היום מצבים שבהם הרגשנו את הצורך להסתיר את האמת או להכחיש את המציאות? איזה נסיבות גרמו לכך?
- האם בחרנו לשתף בהתחלה גם את החלקים הקשים ובלתי נעימים בנו, או שהסתתרנו וחשנו תחושת בודדות וניכור?
- האם ניסינו לעיין בעצמנו בחשיבה פתוחה, לא סותרים את העובדות ויש לנו אמונה ביכולתנו להתמודד עם החיים כפי שהם?
- האם הרגשנו במהלך היום שאנו מתקרבים או מתרחקים מהאמת שלנו? מה עזר או חסר לנו במהלך היום להיות קרוב יותר לאמת שלנו?
- האם כאשר שאלנו את עצמנו "האם אני אומר את האמת?" הגבנו בכנות לעצמנו ואיך זה שפיע על מצבנו האישי והרוחני?
מיקוד במטרות אישיות
הצעד הראשון לשינוי אמיתי הוא הרצון לשנות. אנחנו, בתור מכורים מחלימים, מבינים זאת מכל לב. לפעמים הדרך לא ברורה, אך העובדה שאנחנו בה מעידה על התחלה של מסע. כשאנחנו מכניסים מטרות אישיות לתמונה, אנחנו מתחילים לראות את הדרך שלנו למתמדת יותר. זה יכול להיות מטרה קטנה כמו להתעורר בזמן לפגוש חבר, או מטרה גדולה כמו להשיג תואר. כל אחת מהן משמעותית במסע שלנו.
כאשר אנחנו נותנים לעצמנו להסתכל באמת על המטרות שלנו, אנחנו גם מאשרים את המתמד שבנו. אנחנו מעדיפים להיות מכורים מחלימים במקום מכורים פעילים. אנחנו חייבים להזכיר לעצמנו שהדרך להגשמה אינה שקטה תמיד, אך המטרה הסופית שווה את ההתמודדות. נזכור שאנחנו לא בנדידה זו לבד, אלא יחד עם אחרים שהיו שם לפנינו ושילמו את המחיר של ההתמכרות. היום, אנחנו יכולים לקבוע את הדרך שלנו ולהמשיך להתקדם לכיוון המטרות שלנו.
תכנון למחר
מכורים אנונימים מתחילים בהבנה פשוטה ומרעישה - אנחנו לא לבד. אנחנו בקהל, בחברה של אחרים שמתמודדים עם אתגרים דומים, מחפשים את אותה השחרור מתוך שרשרת הבלתי נשברת של התמכרות. אנחנו מתחילים לגלות שאנחנו לא חייזרים או יצורים נדירים שאף אחד לא מצליח להבין. יש לנו מקום, קהל של אחרים שמכירים בדיוק את מה שאנחנו מרגישים.
תהליך ההחלמה מתחיל כאשר אנחנו מסוגלים להכיר בנשק שנושאים, ונותנים לו ליפול. זה הרגע שאנחנו מתחילים לשחרר, להתעורר מהשרשרת המסויטת של התמכרות. האמת היא, אנחנו לא חייבים להיות שם בפינה האפלה הזו לבד. יש לנו את האופציה לצאת לאור, לחלוק, להתמודד ולהתחיל להחלים. יחד עם מכורים אחרים, אנחנו מגלים שיש לנו את החוזק להתמודד עם המחלה הזו ולהתחיל להתרחק מההתמכרות שלנו.
חיבור לרוחניות ולתוכנית
נאמינו כי החיבור לתוכנית של "מכורים אנונימים" הוא דרך לחיבור לרוחניות שלנו. בהתמכרות, איבדנו קשר עם האמת, עם עצמנו ועם הסביבה שמסביבנו. כל הזמן חשנו פחד שנגיל, שנשפט, שנכשל. עם התוכנית, אנו לומדים לקבל את האמת, לקבל את המצב שלנו כמכורים ולהתחיל להתמודד עם זה בכנות ובתמימות.
אנו ממשיכים לגלות שהאמת משחררת אותנו, מאפשרת לנו להתחבר לאנשים אחרים ולעצמנו. ככל שאנו יותר כנים, אנו יותר מחוברים ומרגישים פחות בודדים. אנו מתחילים לחוות תחושת שייכות, תחושת שלמות. אנו מבינים שאנחנו לא לבד, שיש לנו מקום, שיש לנו קהלה. אנו מתחילים להרגיש שאנחנו חלק ממשהו גדול מאיתנו, משהו עם משמעות ומטרה.
