במקום עוול, התוכנית מלמדת אותנו לחיות ברוח הסליחה.
טקסט בסיסי, עמוד 12
טינה, מוצדקת או לא, מסוכנת להחלמתנו המתמשכת. ככל שאנו שומרים יותר טינה, אנו נעשים מרירים יותר, ובסוף הטינה הזו עלולה להרעיל אותנו. כדי להישאר נקיים, עלינו למצוא דרך להשתחרר מהטינה, את היכולת לסלוח. אנו מפתחים יכולת זו על-ידי עבודת צעדים שמונה ותשע, ואנו מטפחים אותה על-ידי עשייה סדירה של הצעד העשירי.
לפעמים, כשאנו לא מוכנים לסלוח, כדאי לזכור שגם אנו נזדקק פעם לכך שמישהו יסלח לנו. האם לא כולנו עשינו בזמן זה או אחר דבר שהתחרטנו עליו מאוד. והאם לא כולנו נרפאנו במידה מסוימת כאשר האחרים קיבלו את מעשי הכפרה הכנים שלנו?
קל יותר לפתח גישה סלחנית כשאנו זוכרים שכולנו עושים כמיטב יכולתנו. ושיום אחד גם אנו נהיה זקוקים לסליחה.
רק להיום: אני ארפא מהטינה שלי. כיום, אם אנשים פוגעים בי, אני איישם סלחנות בידיעה שגם אני צריך שיסלחו לי.
התובנות שלנו לגבי הפרק
"התובנות שלנו לגבי הפרק" הוא חלק שבו אנו מתמקדים בלמידה ובשיתוף מהמשמעות העמוקה של הפרק היומי. כאן נחקור כיצד העקרונות וההנחיות בפרק באים לידי ביטוי בחיינו האישיים, מה למדנו מהם וכיצד הם תורמים להמשך הדרך שלנו בהחלמה. זה המקום שבו אנו משתפים תובנות, מחשבות והרהורים שעולים מתוך הקריאה והיישום היומיומי של הפרק, ומאפשרים לעצמנו להתחבר לעקרונות התוכנית בצורה אישית ומשמעותית יותר. באמצעות שיתוף התובנות, אנו מקבלים הזדמנות ללמוד אחד מהשני ולמצוא חיבור עמוק יותר לתוכנית ולתהליך ההחלמה שלנו.
דוגמאות מהחיים
כמכורים במהלך ההתאוששות, חווים לא מעט מחלוקות וסכסוכים – לפעמים עם האנשים הקרובים ביותר אלינו. האם זו מספרים גבוהים בקניין לבני משפחה, חברים או בני זוג, ולפעמים אפילו עם קהילת ההתאוששות שלנו. ככל שאנחנו מתרפאים ומתרחבים יותר בחיים שלנו, ומצביעים על משתמשים חדשים לחיינו, נתקלים ביותר מהם אשר עשויים להעלות לנו "טינה".
כאשר נחוו תמיד מחלוקות כאילו, אנו מבינים שהטינה שלנו יכולה להתחזק ולהשפיע על הפוסיטיביות ועל האיזון בחיינו. אנחנו מגלים שאנחנו יכולים להבהיר את ה"טינה" שלנו דרך התמצאותנו במציאות, מבלי לתת לעצבנות ורגש העונג עצמו למשול בנו. אנו מתישארים יחד עם הכאב, אך לא מאפשרים לו להרוג את התקווה שלנו, ואת האמונה בשחזור השלום וההרמוניה האינטרנלית. אנחנו כה מקדישים להתאושש, למצוא שלום ואושר, ולחלם מהמכות שחויינו.
חשבון נפש יומי
- האם היו היום מקרים שנגרמו לי להרגיש טינה וכיצד התמודדתי עם אותם מקרים?
- איך אני משחרר טינה ומשתחרר מהתחושות השליליות שהן מייצרות?
- מהו הוצאתי לפועל היום כדי להשתחרר מהטינה שלי?
- האם יש מקום לשיפור בדרך שבה אני מטפל בטינה שלי?
- האם יש לי בקורת עצמי שאני צריך לסלוח לעצמי? אם כן, מה אני יכול לעשות היום כדי לסלוח לעצמי?
מיקוד במטרות אישיות
אנו, כמכורים נקיים, נוטים לשפע מהטינה שנצברה בנו באופן אישי. אנחנו מתמקדים בחיים החדשים שאנו מתחילים להפרנס, ותוך כדי האנו מגלים שהחיים מלאים במכשולים, תרבותיים ואישיים. כאשר נפגעים, איננו חייבים להכיל את הכאב. אנו מקבלים את הכאב ומנהלים אותו בצורה שמאפשרת לנו להתמכרות לממשיך.
כמכורים בתהליך החלמה, אנו מגלים שהסליחה היא כלי חזק של שחרור והכרה. כאשר אנו סולחים לאחרים, אנו משחררים את עצמנו מהטינה שנצברה בעקבות הפגיעה. אנו מגלים שהסליחה אינה מתנה שאנו נותנים לאחרים, אלא מתנה שאנו נותנים לעצמנו. מתנה של שלום, של שחרור מהכאוס שהיה חלק מהחיים שלנו כמכורים. זה בעצם מעניק לנו את החופש להתמקד במטרות וביעדים האישיים שלנו ולהתמקד בהמשך בניית חיים בריאים ומזינים.
תכנון למחר
באנ-איי אנו מתחילים לתקשר עם העולם שסביבנו. אנו כבר לא חיים בבידוד. אבל החופש מהבידוד תובע מחיר: ככל שאנו יוצרים יותר קשרים עם אנשים, כך אנו מוצאים יותר אנשים שדורכים לנו על היבלות. נסיבות כאלה יוצרות טינה.
טינה, מוצדקת או לא, מסוכנת להחלמתנו המתמשכת. ככל שאנו שומרים יותר טינה, אנו נעשים מרירים יותר, ובסוף הטינה הזו עלולה להרעיל אותנו. כדי להישאר נקיים, עלינו למצוא דרך להשתחרר מהטינה, את היכולת לסלוח. אנו מפתחים יכולת זו על-ידי עבודת צעדים שמונה ותשע, ואנו מטפחים אותה על-ידי עשייה סדירה של הצעד העשירי.
חיבור לרוחניות ולתוכנית
בתוך המשבר הנרקיסיסטי שהנינו בו, נפגשנו עם אנונימיים מכורים. בעבר, יכולנו להסתמך רק על עצמנו, אך הצעד הראשון שלנו לקראת החלמה הייתה כיבוד העובדה שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם ההתמכרות שלנו ללא עזרה. קיבלנו את האמת שאנחנו חסרי כוח, וזה הוביל אותנו לבניית קשר עם כוח גבוה יותר - שלטונות רוחניים שנראו לנו הרבה יותר אמינים מאשר העצמאות שניסינו ליצור בעצמנו.
הצעד השני שלנו הוביל אותנו להעניק להאמת שלנו מקום של משמעות, מקום בו אנחנו מקבלים עזרה ממקור חיצוני ולא מפני שאנחנו מעריכים את זה, אלא מפני שאנחנו זקוקים לזה. במציאות, מה שאנחנו מוצאים הוא שאנונימיים מכורים מציעים לנו דרך של חיים שטיפלה בתחליא של ההתמכרות שלנו והפכה אותנו לאנשים מחלימים.
