במכורים אנונימיים אני מקבל אהבה. אין לי כבר שום הצדקה להיות בודד.
עמוד 262 ,Basic Text
אנו מתקרבים לחדרים של מכורים אנונימיים בזהירות וחשדנות. אבל אנו מתקבלים בברכה, בחיבוק, בחיוך ובמלים
תמשיכו לבוא!שנאמרים בחמימות. יכול להיות שזה המקום הראשון שבו אנו מרגישים רצויים מזה זמן רב מאוד. אנו מסתכלים על חברים אחרים, שמדברים וצוחקים, עוזבים את הפגישה בקבוצות, לשיחה בבית-קפה מקומי. אנו שואלים את עצמנו אם גם אנו נוכל להשתייך לקבוצה שמחה זו.
דפוס-ההתבודדות שלנו יקשה עלינו מאוד להצטרף לקבוצה במשך הזמן אנו מצליחים, בכל זאת, להרגיש
חלק מהכללולא
יוצא מהכלל. כשאנו נכנסים לחדרים, אנו מרגישים בבית. אנו מתחילים לקשור קשרי חברות והחיים שלנו משתנים.
אנ-איי מלמדת אותנו איך להתגבר על ההתבודדות שלנו. אחרי שאנו יוצרים את קשרי-הידידות הראשונים בקבוצת-הבית, אנו מגלים שזה לא קשה ליצור קשר ידידותי. אנו חשים שייכות כשאנו משתפים אחרים במה שיש לנו.
רק להיום: אני אסיר-תודה על החברים שהכוח העליון שלי נתן לי באנ-איי, בזכותם אני כבר לא בודד.
התובנות שלנו לגבי הפרק
"התובנות שלנו לגבי הפרק" הוא חלק שבו אנו מתמקדים בלמידה ובשיתוף מהמשמעות העמוקה של הפרק היומי. כאן נחקור כיצד העקרונות וההנחיות בפרק באים לידי ביטוי בחיינו האישיים, מה למדנו מהם וכיצד הם תורמים להמשך הדרך שלנו בהחלמה. זה המקום שבו אנו משתפים תובנות, מחשבות והרהורים שעולים מתוך הקריאה והיישום היומיומי של הפרק, ומאפשרים לעצמנו להתחבר לעקרונות התוכנית בצורה אישית ומשמעותית יותר. באמצעות שיתוף התובנות, אנו מקבלים הזדמנות ללמוד אחד מהשני ולמצוא חיבור עמוק יותר לתוכנית ולתהליך ההחלמה שלנו.
דוגמאות מהחיים
אחרי שסיימנו יום עבודה ארוך, מצאנו את עצמנו לבד בבית, ובמקום לפנות לתחושת הבדידות המוכרת, הרמנו טלפון לאחד החברים מהמכורים אנונימיים. הוא בדיוק תכנן ללכת לפגישה, אז הצטרפנו אליו. בפגישה ההיא, היה לנו רגע של השראה כשהרגשנו את החום והאהבה המשותפת, וזה נתן לנו כוח להתמודד עם היום שאחרי בצורה טובה יותר.
הייתה לנו חברות שברחה מהחיים שלנו בגלל התקופה שהתמכרנו, ובאחת הפגישות סיפרנו על זה. הופתענו למצוא כמה אנשים בקבוצה שחוו מצבים דומים. בזכות השיתופים והעזרה של אחרים, קיבלנו אומץ ליצור קשר מחדש עם אותה חברה ולבנות מחדש את הידידות. זה הרגע שהבהיר לנו עד כמה הקהילה האנונימית תומכת ואוהבת יכולה להיות.
חשבון נפש יומי
- אילו רגשות עלו בנו כאשר זכינו לקבלת הפנים בחברות מכורים אנונימיים?
- האם ישנם מצבים בהם אנו עדיין מרגישים בודדים, למרות התמיכה שאנו מקבלים?
- כיצד החברים בתוכנית משפיעים על תחושת השייכות שלנו בחיי היומיום?
- מהן הדרכים בהן אנחנו יכולים לחזק את הקשרים החברתיים שלנו בקבוצה?
- מה למדנו על החשיבות של שיתופי פעולה וקשרים חברתיים בתהליך השיקום האישי שלנו?
פעולות
היום, נוכל להתחיל בשיחה עם חבר או חברה מהקבוצה, בין אם זה פנים מול פנים או בכל אמצעי תקשורת אחר. נפתח קשר עמוק יותר על ידי שיתוף חוויות אישיות, מחשבות ורגשות. זה חיוני לזכור שהכוח של הקהילה שלנו יכול לתמוך בנו ולחזק אותנו ברגעים הקשים. נזכור שאנחנו לא לבד במסע הזה, ויש סביבה אוהבת שתומכת בנו בכל שלב.
נזכיר לעצמנו להישאר פתוחים לקבל אהבה וחום מהחברים מסביבנו. ננסה להגיע לאיש חדש בקבוצה ולהציע לו דברי עידוד וחיזוק. גם אם נרגיש לבד לפעמים, הקהילה האוהבת והמקבלת של "מכורים אנונימיים" תמיד כאן בשבילנו, והדלתות פתוחות תמיד לקבל אותנו בזרועות פתוחות ובחיוך חם. נזכור: אנחנו שייכים ואנחנו רצויים בדיוק כפי שאנחנו.
חיבור לרוחניות ולתוכנית
כשאנחנו מתקרבים לתוכנית של "מכורים אנונימים", אנחנו מתחילים להבין שאנחנו לא לבד במסע הזה. הקהילה שאנחנו מצטרפים אליה היא מקור עצום של תמיכה ואהבה. כל אחד מאיתנו מגיע עם הסיפור האישי שלו, ובכל זאת יש בינינו קשר עמוק שמחבר אותנו לרגעים האלה של אמת ושיתוף. ברגעים אלו, אנחנו למדים איך לאמץ את משמעות ה"חיבור" - חיבור לרוחניות, לתוכנית, ולחברים שלנו שמלווים אותנו בדרך.
החיים בתוך ההתמכרות מלאים בבדידות ותחושת ריקנות. בתוכנית, אנחנו לומדים לדחות את התחושות הללו ולאמץ את הכוח שיש בנו לשנות ולהשתנות. כל יום נוסף שאנחנו מתחברים לרוחניות שבתוכנו ולתוכנית, אנחנו מתחזקים ומתחברים מחדש לעולם שסביבנו. אנחנו לא חייבים לעשות זאת לבד - אנחנו חלק מקהילה שמבינה אותנו ותומכת בנו. לחיות רק להיום עם תקווה, אומץ ואמון, זה הכלי החזק ביותר שלנו במסע הזה.
