משהו בתוכם צועק, די, די, אני לא יכול יותר! ואז הם מוכנים לעשות את הצעד הראשון - והקשה מכולם - לקראת התמודדות עם המחלה שלהם.
*עמוד 203, Basic Text
כשאנו עורכים חשבון-נפש ומנסים לבדוק את חוסר-האונים שלנו, אנו שואלים את עצמנו כמה שאלות פשוטות. האם אני יכול לשלוט בצורה כלשהי על השימוש שלי בסמים? איזה דברים שלא רציתי שיקרו - קרו בגלל שהשתמשתי בסמים? באיזה מובן החיים שלי הם בלתי-ניתנים לניהול? האם אני מאמין בכל לבי שאני מכור?
אם התשובות לשאלות אלה מובילות אותנו לדלתות של מכורים אנונימיים, אזי אנו מוכנים לעשות את הצעד הבא, צעד לקראת חיים משוחררים מהתמכרות פעילה. אם באמת אנו מרגישים שזה היה די, נהיה מוכנים לעשות הכל על-מנת להגיע להחלמה.
רק להיום: אני מודה שהיה לי די. אני מוכן לעבוד את הצעד הראשון שלי.
התובנות שלנו לגבי הפרק
"התובנות שלנו לגבי הפרק" הוא חלק שבו אנו מתמקדים בלמידה ובשיתוף מהמשמעות העמוקה של הפרק היומי. כאן נחקור כיצד העקרונות וההנחיות בפרק באים לידי ביטוי בחיינו האישיים, מה למדנו מהם וכיצד הם תורמים להמשך הדרך שלנו בהחלמה. זה המקום שבו אנו משתפים תובנות, מחשבות והרהורים שעולים מתוך הקריאה והיישום היומיומי של הפרק, ומאפשרים לעצמנו להתחבר לעקרונות התוכנית בצורה אישית ומשמעותית יותר. באמצעות שיתוף התובנות, אנו מקבלים הזדמנות ללמוד אחד מהשני ולמצוא חיבור עמוק יותר לתוכנית ולתהליך ההחלמה שלנו.
דוגמאות מהחיים
ראשית, אנחנו מנסים לזכור את הרגע שבו החלטנו לעצור את התמכרות הפעילה. הרגע שבו הגענו לנקודה בה הבנו שאיננו יכולים להתמודד עוד עם כאב המחלה והרס החיים שלנו השוליים. זה כאשר הבנו שהגענו ל'תחתיתנו' האישית, כאשר נעלםה מאיתנו כל מעטה של הנאה או ניצול מהתמכרות.
לאחר מכן, אנחנו מזכירים לעצמנו את המרחב שבו נפתח בחיינו ברגע שבו הכרנו בחוסר האונים שלנו. ההקלה שהגיעה עם שחרור מהשקרים, ההכחשה והמרד. הבנתנו שההתמכרות היא חלק מאיתנו ושאנחנו זקוקים לעזרה חיצונית פתחה בנו את הדרך להתמכרות משוחררת.
חשבון נפש יומי
- האם הגענו למצב בו אנחנו מודים לעצמנו שאנחנו לא מצליחים לשלוט בשימוש שלנו בסמים?
- האם השימוש שלנו בסמים מוביל לתוצאות שלא רצינו שיקרו?
- באיזה צורה החיים שלנו הפכו לבלתי-ניתנים לניהול עקב ההתמכרות שלנו?
- האם אנחנו מאמינים בעומק לבנו שאנחנו מכורים?
- האם אנחנו ערים לזה שהיה לנו די, ואנחנו מוכנים לעשות הכל על מנת להגיע להתאוששות?
מיקוד במטרות אישיות
אנחנו, המכורים המחלימים, יודעים היטב את החשיבות של מיקוד במטרות אישיות. כאשר הגענו לנקודה שבה התמכרות שלנו הביאה אותנו לתחתית, לא היו לנו מטרות. החיים שלנו הפכו לבלתי ניתנים לניהול, והכל התמקד במחלה שלנו. אך כאן, במכורים אנונימיים, אנחנו לומדים את ערך המיקוד במטרות אישיות. אנחנו לומדים שיש תקווה, ושאפשר לשנות.
כל אחד מאיתנו יכול לבחור מטרה אישית לעצמו, ולעבוד עליה בעזרת הכלים שאנחנו מקבלים במכורים אנונימיים. זו יכולה להיות מטרה קטנה כמו להפסיק להשתמש בסמים ליום אחד, או מטרה גדולה כמו להתחיל להרגיש שיש לחיים שלנו משמעות. ככל שאנחנו ממשיכים להתמקד במטרות האישיות שלנו, אנחנו מוצאים שהם משתנים ומתרחבים, בדיוק כמו שאנחנו עצמנו משתנים ומתרחבים בתהליך ההחלמה שלנו.
תכנון למחר
אנו התחלנו את המסע שלנו במכורים אנונימיים כאשר הגענו לתחתית, לנקודה שבה איננו מצליחים יותר להתמודד עם ההתמכרות שלנו. הגענו למקום שבו האובדן הפיזי, הרוחני והרגשי הוא גדול מידי. הבנו שאנחנו חייבים לבחון את חיינו באופן מחודש ולבנות שוב את המלאכה שחרבה.
אבל יש לנו תקווה. כאשר אנו מתכננים את מחר, אנו יודעים שאנחנו לא לבד. אנו יודעים שיש לנו חברה של אנשים שעברו את מה שאנחנו עברים, אנשים שמבינים את הכאב שלנו. אנחנו יודעים שאנו יכולים להפסיק להשתמש, כי ראינו את ההחלמה של אחרים. תקווה זו, האמונה שאנו יכולים להתרפא, היא מה שנותנת לנו את הכוח לתכנן את מחר.
חיבור לרוחניות ולתוכנית
מביטים אחורה על החיים שלנו, רובנו יכולים להודות שהתמכרותנו הובילה אותנו למקומות שלא רצינו ללכת אליהם. מקומות של כאב, משברים וחרדה. זה היה מרגע שנקודת התהפוך שהעלתה אותנו לקבל את העובדה הקשה שאנחנו מכורים. אך עם הקבלה הזאת באה גם התקווה. התקווה שבכוחנו לשנות, להחלים, להיות שונים. התוכנית של מכורים אנונימיים מציעה לנו דרך חדשה לגשת לחיינו, דרך שמתחילה בהכרה בבעיה שלנו.
אנו מתחילים להבין שהתמכרות היא לא רק התמכרות לחומר, אלא גם לתנהלים, לצורך שליטה, לחשש מהמוכר. כאן באה החשיבות של החיבור לרוחניות. רוחניות מציעה לנו דרך חדשה לראות את החיים, לקבל את הדברים כפי שהם, לשחרר את הצורך לשלוט. בכך, אנו מאפשרים לעצמנו להתמקד בחלמתנו ולפתח קשר עמוק ומשמעותי עם עצמנו, עם אחרים ועם החיים עצמם.
